לימוד יפנית ביפן – ההסבר לנבוכים

גילוי נאות: באוקטובר 2016 יצאתי ליפן לחצי שנת לימוד יפנית. בתהליך ההרשמה נעזרתי בחברה בשם Go! Go! Nihon שמסייעת לסטודנטים זרים בתהליך ההרשמה וההגעה ליפן. מאמר זה נכתב מכיוון שלאחרונה נכנסה חברה נוספת עם שירות דומה. אין לי או לבעלי האתר בו מאמר זה מפורסם, קשר לאף אחת מהחברות והידע שלי מבוסס על נסיוני האישי עם חברת Go! Go! Nihon.

את הסיפור המלא על הלימודים שלי ביפן ניתן לקרוא בבלוג שלי: https://israelimaninjapan.blogspot.co.il/2016/10/blog-post.html

אנשים נמשכים ללימוד יפנית מסיבות שונות. העיקריות כנראה הן עקב צפייה בסדרות אנימה או סרטי אנימציה יפנים (כמו אלו של מיאזאקי) וסיבה נוספת יכולה להיות עקב ביקור ביפן שגורר אחריו רצון להגיע ליפן ולחיות בה. אפשר לחיות ביפן ללא ידיעת השפה, אבל לאורך זמן, כמו בכל מדינה בעולם, ידיעת השפה המקומית יכולה להיות יתרון גדול. ביפן יש לידיעת השפה גם משמעות מבחינת קריירה לזרים. במקומות רבים יש דרישה (גם אם לא רשמית) לידיעת השפה ברמה גבוהה.

יפנית, כמו כל שפה אחרת שלומדים כשפה שניה (או שלישית), אפשר ללמוד בשני מקומות – במדינה בה נולדנו או ביפן.

לימוד יפנית בישראל ניתנים בשתי מסגרות עיקריות. האחת, במסגרת לימודי מזרח אסיה לתואר ראשון באוניברסיטאות השונות והשניה, במסגרת פרטית אצל מורה או בית ספר פרטי ליפנית, בקבוצה או בפורמט של שיעור פרטי.

כל מי שלמד תואר ראשון יודע שהלימודים דורשים תשובת לב רבה ואת רוב הזמן הפנוי. לימודי יפנית במסגרת אקדמית יכניסו את הלומד (או הלומדת) לעולם היפנית ויאלצו אותו כמעט בעל כורחו, להיות מוקף בשפה במשך 3 שנים.

מי שלומד במסגרת פרטית בד”כ עושה זאת בזמנו הפנוי, בשילוב עם עבודה, לימודים (בתיכון או באקדמיה שאינם מזרח אסיה) וכדומה. קצב הלימודים נקבע ע”י התלמיד עצמו ולרוב עומד על מפגש בשבוע שאורכו שעה. בקבוצה מפגש יהיה ארוך יותר, אבל הקצב הכללי איטי בהרבה מאשר באוניברסיטה.

מן הסתם הדרך הטובה ללמוד יפנית, תהיה ביפן. באופן מפתיע, לא מסובך במיוחד להגיע ללימודי יפנית ביפן.

יש שתי דרכים עיקריות להגיע ללימודים ביפן – כסטודנט במסגרת חילופי סטודנטים או עם מלגה של משרד החינוך היפני ובאופן עצמאי ע”י פניה לאחד מבתי הספר ליפנית שקיימים ביפן ומטרתם ללמד זרים.

הדרך הראשונה, כאמור, רלוונטית לסטודנטים שלומדים לימודי מזרח אסיה והשלימו כמחצית התואר בארץ.

הדרך השניה, עליה נלמד פה, רלוונטית לכל השאר.

תהליך ההרשמה ללימודים ביפן עמוס בבירוקרטיה וטופסולוגיה ויכול להימשך כחצי שנה. ניתן להתמודד לבד עם התהליך אבל צריך סבלנות רבה. עם זאת, יש אפשרות להיעזר כיום בשתי חברות שיכולות להקל מאוד את התהליך.

שתי החברות נותנות למעשה שירות ללא תשלום למי שרוצה ללמוד. הן פועלות כמו חברות השמת עובדים – כאשר מועמד מתקבל ללימודים בבית ספר כלשהו, אותו בית ספר משלם עמלה כלשהי לחברה שדרכה הגיע המועמד.

שתי החברות הקיימות כיום בשוק הן Go! Go! Nihon השבדית-אמריקאית וחברה חדשה שעובדת תחת מגזין GaijinPot שפונה לזרים שחיים ביפן ולכל מי שמתעניין בחיים שם או ביפן בכלל.

בשני החברות התהליך דומה וכולל מספר שלבים:

שלב ראשון – בחירה בבית הספר המתאים ובתוכנית המתאימה.

תוכניות לימוד היפנית לזרים ביפן, אורכות בין 3 חודשים לשנתיים, כאשר ניתן להגיע לתקופות ביניים כמובן לפי הצורך והרצון של הלומד.

מי שרק רוצה ללמוד את השפה ברמה בסיסית כדי להכיר אותה ולחוות כמה חודשי מגורים ביפן, יכול להגיע לתוכנית קצרה של 3 חודשים. תוכנית כזו לא מצריכה ויזה מיוחדת וויזת תייר רגילה שאורכת 90 יום תופסת במקרה הזה. לבתי ספר רבים יש תוכנית שמותאמת לרמה הבסיסית הזו וגם מי שנרשם לתקופה ארוכה יותר ומתחיל מאפס, עובר בשלב הראשון את התוכנית הבסיסית.

מי שמתכוון ללמוד ביפן לתקופה ארוכה יותר של מעל לשלושה חודשים (מחצי שנה ומעלה) או מתכוון ללמוד אח”כ לימודים מתקדמים ביפן באוניברסיטה ביפן, או מי שרוצה ללמוד את השפה ברמה מספקת כדי לעבוד ביפן על בסיס קבוע, כבר צריך להירשם תוכנית ארוכה יותר ומקיפה יותר וחשוב יותר – הוא חייב להוציא ויזת סטודנט שמאפשרת לו שהיה חוקית ביפן לתקופה של מעל לשלושה חודשים.

למרות שכל בתי הספר ליפנית מלמדים את השפה, לכל בית ספר יש תוכנית מעט שונה בהיקף החומר ובאינטנסיביות הלימודים. בחירה בבית הספר צריכה להיעשות לפי התוכנית המתאימה למטרת הלימודים, כמובן.

יש בתי ספר שהתוכנית שלהם אינטנסיבית מאוד ומתאימה למי ששואף להמשיך ללימודים גבוהים ביפן. לעומתם יש בתי ספר עם תוכנית באינטנסיביות נמוכה יותר שמאפשרת לאזן בין לימודים לבין זמן חופשי ו/או עבודה.

תיאורטית לפי שיטת לימוד השפה ביפן, מי שמגיע עם ידע אפסי ביפנית, יכול בתוך שנתיים להגיע לרמת N2  שלJLPT .JLPT  הוא מבחן רמת ידיעה ביפנית שמתקיים פעמיים בשנה – בדצבמבר וביולי ומיועד לזרים (בארץ המבחן מתקיים רק בדצמבר כי בקיץ בישראל יש בחינות באוניברסטאות ואין אפשרות לקיים את המבחן). למבחן חמש רמות, כאשר רמה 5 היא הנמוכה ביותר ורמה 1 היא רמת יפנית של יליד יפן. אין חובה לעבור את המבחן הזה למי שרוצה לעבוד ביפן אבל מי שמוכיח שעבר בהצלחה את רמה 2 של המבחן, יכול להתקבל לעבודה טובה בקלות.

שלב שני – מילוי טופס בקשה להירשם לבית הספר המתאים לצרכי הסטודנט.

את הטופס ממלאים דרך האתר של החברה בה תבחרו להיעזר. בטופס צריך לציין, בנוסף לפרטים אישיים שונים גם לאיזו תקופה מתכוונים להגיע, איפה רוצים ללמוד (באיזה בית ספר) ומתי בערך מתכוונים להתחיל – בשנה הקרובה, בשנה שאחרי או מאוחר יותר. ההחלטה מתי להתחיל חשובה כי מינימום הזמן שצריך להרשמה, הוצאת הויזה והכנות שונות אחרות הוא כחצי שנה.

אחרי מספר ימים אחד מנציגי החברה יוצר קשר ומפנה את הפונה להגשת בקשה להירשם לבית ספר המסוים. אז גם צריך לשלם דמי הרשמה לא גבוהים. המשך הקשר עם החברה נקבע לפי מועד ההתחלה עליו החליט הנרשם.

שלב שלישי – תהליך קבלה לבית הספר והוצאת ויזת סטודנט.

זה בעצם התהליך הכי חשוב והכי ארוך והוא מתחיל כאמור, כחצי שנה לפני תחילת לימוד יפנית.

המסמכים שצריך להכין הם – צילומי דרכון כמובן עם תיעוד כניסות ליפן אם היו, תמונת פספורט עדכנית, העתק של תעודת הסיום של בית הספר או התואר האחרון בו למדתם, אישור העסקה מהמעסיק כולל גובה השכר והכי חשוב – הוכחה ליכולת קיום כלכלית בתקופת השהות ביפן, בין אם ע”י מימון עצמי או ע”י אפוטרופוס (במקרה של מי שעדיין לא עומד ברשות עצמו כלכלית). לתקופה של חצי שנה, הרשויות ביפן דורשות להוכיח שיש למועמד כ-2 מיליון ין זמינים (כ-65 אלף שקלים).

כל המסמכים חייבים להיות מתורגמים לאנגלית או עם תרגום באנגלית של חלקים חשובים במסמך (למשל, בהעתק אישור קבלת תואר שני, תרגום לאנגלית של שם מקבל התואר, שם התואר ושם האוניברסיטה). מסמכים אלו, יחד עם טופס הבקשה לבית הספר צריך להשלח גם בעותק מודפס בדואר מהיר ישירות אל בית הספר לאחר שכל הפרטים מולאו כשורה.

שלב רביעי – המתנה לאישור הויזה והזמנת כרטיס טיסה.

מספר ימים לאחר שליחת המסמכים בדואר מהיר ליפן, יגיע אישור שכל המסמכים התקבלו ושלמעשה התקבלתם ללימודים.זה השלב שבו בית הספר מגיש לרשויות ההגירה היפניות בקשה לויזת סטודנט עבורכם והאישור לויזה שנקרא CoE, יגיע רק כחודש לפני תחילת הלימודים, כלומר, אם אין למועמד עבר פלילי או בעיות בעבר עם ההגירה היפנית, ויזה תינתן ללא בעיות.

אחד הדברים שכדאי לטפל בו בשלב הזה, הוא קניית כרטיס טיסה. ההמלצה היא להגיע ליפן בין יומיים לארבעה ימים בלבד לפני תחילת הלימודים מפני שברגע שעוברים בביקורת דרכונים בכניסה ליפן ומונפקת תעודת תושב זמני, השעון שסופר את אורך הויזה, רץ לאחור.

מכיוון שאחרי תום הלימודים (שמסתיימים כשבועיים לפני תום הויזה), יש תהליך בירוקרטי שיכול לקחת זמן, עדיף להשאיר כמה שיותר זמן בסוף כדי להסדיר הכל בלי בעיות. בנוסף, ממליצים לקנות כרטיס בכיוון אחד אלא שבירור שערכתי לפני שנסעתי אני ללימודים, העלה שעלות כרטיס כזה יכולה להיות כמעט בגובה כרטיס דו-כיווני. כדאי לקנות כרטיס שיש בו אפשרות שינוי תאריך בעלות מינימלית במידה ויהיה צורך להזיז את תאריך החזרה לארץ.

שלב חמישי – קבלת אישור ויזה וחיפוש מקום מגורים.

כחודש לפני תחילת הסמסטר יגיע אישור הויזה מבית הספר ובעיתוי הזה צריך לעשות שלושה דברים: לשלם שכר לימוד, לקבל את מסמכי הויזה ולגשת איתם לשגרירות יפן בת”א; ולחפש מקום מגורים.

תשלום שכר הלימוד נעשה בהעברה בנקאית מחשבון הבנק שלכם בארץ לחשבון הבנק של בית הספר ביפן. הסכום שנלקח כולל שכר לימוד לכל תקופת הלימודים המבוקשת. בבית הספר בו למדתי, שכר לימוד לסמסטר עמד ב-2017 על 180000 ין (כ-6000 שקלים). המחירים בבתי הספר השונים די דומים כפי שמוצג באתרים של שתי החברות הנ”ל (ראו לינקים בסוף המאמר).

ברגע שמתקבל מסמך האישור לוזיה – ה- CoE יש ליצור קשר מיידית עם השגרירות בתל אביב ולתאם איתם מפגש למסירת המסמכים כולל הדרכון שלכם, כדי שהויזה תודבק בדרכון. ויזה זו תוצג בכניסה ליפן ותזכה אתכם בכרטיס התושב הארעי שבלעדיו אסור לכם לזוז בזמן הלימודים (כמו תעודת זהות). אם ברצונכם לעבוד בזמן לימוד יפנית חשוב לוודא שבשגרירות מכינים לכם מסמך שמהווה אישור עבודה. אישור זה יש להציג בכניסה ליפן ועל סמך אישור זה פקיד ההגירה יוסיף על כרטיס התושב חותמת שמאפשרת לכם לעבוד. ללא חותמת זו אסור לעבוד!

אשר למגורים, שתי החברות הנ”ל מציעות עזרה במציאת מגורים לפי העדפת המבקש. יש שלוש אפשרויות מגורים עיקריות – חדר בדירה עם שותפים (Share House), דירה קטנה לבד ומגורים אצל משפחה יפנית מה שנקרא ביפן  (Home Stay) . האופציה השלישית היא הטובה ביותר למי שרוצה באמת לחוות את השפה כי מגורים בבית של משפחה יפנית, כחלק מהמשפחה, מאפשרת להשתמש בשפה כל הזמן. מצד שני, זו גם האופציה היקרה ביותר והתשלום הוא על בסיס יומי. האופציה הראשונה נותנת חיי חברה יותר פעילים והיא גם הזולה ביותר אבל לא מתאימה לכל אחד. דירה קטנה לבד היא האופציה האידאלית למי שצריך פרטיות ושקט ועבר את גיל מסיבות הנעורים.

בית שותפים (Share House) יכול להיות בית בין 2-3 קומות בדומה למעונות, אך באיכות כנראה גבוהה יותר. יש הפרדה בין קומות לבנים ולבנות ויש חדרים לאחד או לשניים. שירותים ומקלחות נמצאים בכל קומה לכל הקומה. בקומת הראשונה בד”כ יש מטבח גדול ואיזור מגורים משותף שמכיל סלון ופינת אוכל. העלות זולה באופן יחסי אך בתים אלו לעיתים נמצאים במרחק נסיעה ממרכז העיר בה לומדים. ככלל, ככל שקרובים למרכז העיר, מחירי השכירות יעלו אבל במקביל, ההוצאות על נסיעות יהיו נמוכות יותר ובאופן כללי נמצאים קרוב יותר למרכז העניינים, כך שאם רוצים סתם לצאת, אין צורך לנסוע ואפשר אפילו ללכת ברגל (זו גם הסיבה שאני בחרתי בדירה מעט יקרה יותר אבל ממוקמת כ-20 דקות ממרכז אוסקה).

עניין חשוב שכדאי לטפל בו הוא כמובן עניין הבריאות. לפי החוק היפני, כל סטודנט שלומד עם ויזת סטודנט ביפן, מחויב להצטרף לתוכנית הבריאות הממשלתית ולשלם תשלום חודשי בגובה 10 אחוז מתשלום מלא. את התשלום יש להסדיר בימים הראשונים אחרי הנחיתה ביפן במשרד הרובע בו תגורו.

אם יש לכם צורך בתרופות קבועות, מומלץ לקחת איתכם מהארץ תרופות לתקופה ארוכה ככל האפשר. דרך קופות החולים אפשר לקבל מרשמים לתקופה של עד חצי שנה בד”כ בלי בעיה. אם מגיעים לתקופה ארוכה יותר, אפשר לבקש שישלחו אליכם ליפן תרופות נוספות במידת הצורך או לנסות להמיר אותם בתרופות מקומיות אם הרופא האישי שלכם ידע איך לעשות זאת.

אחרי השלמת כל השלבים הנ”ל, כל שניתן לעשות הוא לארוז ולהגיע ליפן. הימים הראשונים לא קלים והלימודים מאתגרים, בייחוד אם מתחילים מאפס, אבל זו חוויה מיוחדת במינה.

האתר של Go! Go! Nihon: https://gogonihon.com/en/

האתר של GaijinPot: https://study.gaijinpot.com/study-in-japan/long-term-program/